החיים בזבל
אז אחרי שדיברנו על בחירות, במעבר ישיר - לזבל. התושב הממוצע בשווייץ מייצר כ-700 ק"ג זבל בשנה, נכון ל-2013, על פי דו"ח של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שפורסם ב-2015. המדינה ניצבת במקום השלישי בעולם בנתון הזה. ישראל אינה מפגרת בהרבה אחריה, עם קצת יותר מ-600 ק"ג בשנה, שמביאים אותה למקום השמיני בעולם.
להיפטר מזבל בציריך זו משימה לא פשוטה. את האשפה הביתית מותר לזרוק כאן למכלי האשפה הגדולים רק בתוך שקית רשמית של העירייה, והשקיות האלה אינן זולות. הן מגיעות בארבעה גדלים: 17 (0.85 פרנק לשקית), 35 (1.70 פרנק לשקית), 60 (3.10 פרנק לשקית) ו-110 ליטר (5.70 פרנק לשקית) - לא כולל מע"מ. המחיר אחיד בכל מקום שבו נמכרות השקיות - רשתות השיווק הגדולות. אל תחפשו דילים או מבצעים עליהן, כי אין דבר כזה.
השקיות נכנסו לשימוש בעיר ציריך כבר ב-1993, ובאותה השנה עשה גם קנטון בזל-העיר צעד דומה בשטחו. ואולם הם לא הראשונים בשווייץ לנקוט צעד שכזה. קנטון סנט גאלן עבר כבר ב-1975 לשימוש בשקיות רשמיות. בעבר נהגו בשווייץ להשתמש בבולים שאותם הדביקו על השקיות, וכך נהוג עד היום במקומות ספורים ברחבי המדינה, שמתעקשים לדבוק בשיטה הזו. שקית רשמית היא שיטה שקיימת כיום כמעט בכל החלק הגרמני של שווייץ, ברוב החלק האיטלקי ובחלקים נרחבים של האזור הצרפתי, אבל קנטון ז'נבה למשל, עדיין לא אימץ את השיטה.
הייצור של השקיות של ציריך מתבצע בכלל בקנטון סנט גאלן, ואחראיות לו שתי חברות שקיבלו הזיכיון לכך מהעירייה. הזיכיון היה בעבר בידי ארבע חברות מסנט גאלן, אך בעקבות מיזוג ופשיטת רגל ירד המספר לשתיים. שתי החברות מחזיקות בזכויות כבר יותר מ-25 שנה, והדבר גורם למרמור בקרב מתחרותיהן, שלא זכו עד עתה להתמודד במכרז על ייצור השקיות - דבר שעשוי להוזיל אותן. לפני כשנתיים טענה העירייה כי היא בוחנת את האפשרות לפרסם מכרז חדש, אבל מאז ועד עתה עדיין לא פורסם אחד כזה.
להיפטר מזבל בציריך זו משימה לא פשוטה. את האשפה הביתית מותר לזרוק כאן למכלי האשפה הגדולים רק בתוך שקית רשמית של העירייה, והשקיות האלה אינן זולות. הן מגיעות בארבעה גדלים: 17 (0.85 פרנק לשקית), 35 (1.70 פרנק לשקית), 60 (3.10 פרנק לשקית) ו-110 ליטר (5.70 פרנק לשקית) - לא כולל מע"מ. המחיר אחיד בכל מקום שבו נמכרות השקיות - רשתות השיווק הגדולות. אל תחפשו דילים או מבצעים עליהן, כי אין דבר כזה.
השקיות נכנסו לשימוש בעיר ציריך כבר ב-1993, ובאותה השנה עשה גם קנטון בזל-העיר צעד דומה בשטחו. ואולם הם לא הראשונים בשווייץ לנקוט צעד שכזה. קנטון סנט גאלן עבר כבר ב-1975 לשימוש בשקיות רשמיות. בעבר נהגו בשווייץ להשתמש בבולים שאותם הדביקו על השקיות, וכך נהוג עד היום במקומות ספורים ברחבי המדינה, שמתעקשים לדבוק בשיטה הזו. שקית רשמית היא שיטה שקיימת כיום כמעט בכל החלק הגרמני של שווייץ, ברוב החלק האיטלקי ובחלקים נרחבים של האזור הצרפתי, אבל קנטון ז'נבה למשל, עדיין לא אימץ את השיטה.
הייצור של השקיות של ציריך מתבצע בכלל בקנטון סנט גאלן, ואחראיות לו שתי חברות שקיבלו הזיכיון לכך מהעירייה. הזיכיון היה בעבר בידי ארבע חברות מסנט גאלן, אך בעקבות מיזוג ופשיטת רגל ירד המספר לשתיים. שתי החברות מחזיקות בזכויות כבר יותר מ-25 שנה, והדבר גורם למרמור בקרב מתחרותיהן, שלא זכו עד עתה להתמודד במכרז על ייצור השקיות - דבר שעשוי להוזיל אותן. לפני כשנתיים טענה העירייה כי היא בוחנת את האפשרות לפרסם מכרז חדש, אבל מאז ועד עתה עדיין לא פורסם אחד כזה.
למי שחושב שאפשר לזרוק אשפה גם בלי השקיות, ושאף אחד לא יתפוס אותו - תתפלאו. יש אכיפה של הנושא הזה. נכון שלא בטוח שתיתפסו, אבל אם זה כן יקרה, אל תצפו לרחמנות מהשוטרים השווייצרים. דו"חות על כך חולקו ומחולקים גם כיום, ועשויים להגיע לאלפי פרנקים. אה, והעובדה שאתם לא מקומיים לא בהכרח תעזור כאן.
עיריית ציריך מעסיקה אנשים שתפקידם לפתוח שקיות אשפה שאינן תקניות, ולמצוא בהן סימנים מזהים, כדי לאתר האחראים ולהעניש אותם. כן כן, הם באמת מחטטים בזבל של מישהו כדי למצוא פרטים מזהים מפלילים. הם אמנם עושים זאת באופן מדגמי או על סמך מידע מפועלי ניקיון, המשטרה או שכנים, אבל זה מספיק כדי לתפוס לא מעט עבריינים, ולהרתיע רבים ששוקלים לעשות זאת.
עיריית ציריך מעסיקה אנשים שתפקידם לפתוח שקיות אשפה שאינן תקניות, ולמצוא בהן סימנים מזהים, כדי לאתר האחראים ולהעניש אותם. כן כן, הם באמת מחטטים בזבל של מישהו כדי למצוא פרטים מזהים מפלילים. הם אמנם עושים זאת באופן מדגמי או על סמך מידע מפועלי ניקיון, המשטרה או שכנים, אבל זה מספיק כדי לתפוס לא מעט עבריינים, ולהרתיע רבים ששוקלים לעשות זאת.
התוצאה של המחיר הגבוה של השקיות הרשמיות היא שהתושבים יעשו הכל כדי לזרוק כמה שפחות דברים בהן, וינסו להעביר למיחזור כמה שיותר. החומרים והמוצרים שניתן למחזר הם רבים: החל מסוללות, זכוכית (לפי שלושה סוגים - לבנה, חומה וירוקה), נייר וקרטון, ועד לרהיטים, מוצרי חשמל ובדים. יש מכלים לאיסוף של חלק מהדברים ברחובות (זכוכית לסוגיה, מתכות ושקיות), ובסופרמרקטים (מכלי פלסטיק, סוללות, דיסקים).
לחלק מהחומרים יש ימי איסוף מסודרים, שבהם צריך להוציא מראש את הדברים בצורה מסודרת (גם על זה עלולים לחטוף דו"ח) לנקודות שמהן אוספים אותם - ויש המון כאלה. כאן מדובר על דברים כמו נייר, קרטון, פסולת אורגנית, בדים ועוד. עבור פסולת גדולה (במשקל של לא יותר מ-40 ק"ג ו/או באורך של לא יותר מ-2.5 מטרים) ופסולת אלקטרונית יש טראמים שעוברים בימים ושעות שהוגדרו מראש ובמקומות קבועים, וניתן להעמיס עליהם את הפסולת הרלוונטית. אפשרות נוספת, בתשלום כמובן, היא שיגיעו אליכם ויאספו אותה מכם.
לחלק מהחומרים יש ימי איסוף מסודרים, שבהם צריך להוציא מראש את הדברים בצורה מסודרת (גם על זה עלולים לחטוף דו"ח) לנקודות שמהן אוספים אותם - ויש המון כאלה. כאן מדובר על דברים כמו נייר, קרטון, פסולת אורגנית, בדים ועוד. עבור פסולת גדולה (במשקל של לא יותר מ-40 ק"ג ו/או באורך של לא יותר מ-2.5 מטרים) ופסולת אלקטרונית יש טראמים שעוברים בימים ושעות שהוגדרו מראש ובמקומות קבועים, וניתן להעמיס עליהם את הפסולת הרלוונטית. אפשרות נוספת, בתשלום כמובן, היא שיגיעו אליכם ויאספו אותה מכם.
יש לכם דברים ממש גדולים שאתם רוצים לזרוק, או כמות גדולה של דברים גדולים? גם לזה יש מענה. כל משפחה מקבלת פעם בשנה שוברים לפסולת במשקל של עד 400 ק"ג. ניתן להגיע לתחנת הכוח הגנהולץ, שפועלת בשולי העיר, על מנת להיפטר ממנה שם. שוקלים את הרכב שאיתו הגעתם עם הפסולת, ושוקלים אותו שוב לאחר שפרקתם את הדברים ממנו, וכך יודעים כמה להוריד לכם.
למה תחנת כוח? חלק מהפסולת הזו עובר לשריפה, שבעזרתה מייצרים חימום למבנים שונים, וגם חשמל. כן כן, חשמל מזבל. חומרים שניתן למחזר מבין הדברים שמגיעים לתחנת הכוח, בעיקר מתכות, עוברים למפעלי מיחזור שנמצאים בשטח התחנה.
תרבות המיחזור כאן מפותחת ביותר. האנשים ממושמעים וצוברים בבתים ובמחסנים שלהם דברים עד שמגיע היום שבו אוספים את הפסולת מהסוג הרלוונטי. זה נשמע כמו המון עבודה, אבל אחרי כמה חודשים כאן אני יכול לומר שזה ממש פשוט. אנשים ממחזרים בהמוניהם: מבוגרים, צעירים, נשים, גברים, ללא הבדל דת, גזע או מין. אבל בשביל זה לא חייבים לגור בשווייץ.
למה תחנת כוח? חלק מהפסולת הזו עובר לשריפה, שבעזרתה מייצרים חימום למבנים שונים, וגם חשמל. כן כן, חשמל מזבל. חומרים שניתן למחזר מבין הדברים שמגיעים לתחנת הכוח, בעיקר מתכות, עוברים למפעלי מיחזור שנמצאים בשטח התחנה.
Von Roland zh - https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:KVA_Hagenholz_IMG_3969.jpg, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=44001634
Comments
Post a Comment