לא רק שוקולד

מטבעות וירטואליים, אפליקציות תשלומים, כרטיסי אשראי - נדמה שהאדם הממוצע כבר כמעט לא נוגע בכסף מזומן. השווייצרים אמנם משתמשים בכרטיסי אשראי לא מעט, ובשנים האחרונות נכנסה גם אפליקציית התשלומים Twint. אבל ההשקה של שטר חדש בערך של 1,000 פרנק במרץ האחרון מדברת בעד עצמה: השווייצרים עדיין אוהבים את השטרות בארנק. https://www.pxfuel.com/en/free-photo-xxywd השטר החדש, שכיום יש יותר מ-48 מיליון יחידות שלו במחזור, נמצא בשימוש לא מעט, ומוכרים בחנויות לא יעקמו את הפרצוף כשתגישו להם אותו, גם אם מדובר ברכישה קטנה יחסית של קפה או חבילת מסטיקים למשל. מדובר באחד השטרות בעלי הערך הגבוה ביותר בעולם - יותר מ-1,030 דולר כיום. לפי סקר שערך הבנק המרכזי של שווייץ, המשתמשים העיקריים בשטר הזה הם בני 55 ומעלה, והוא משמש בעיקר לרכישות בסכומים גבוהים, או לתשלום חשבונות בדואר. Manuela Pfrunder, Swiss National Bank בזמן שהמגמה בשאר מדינות אירופה, כך לפי דו"ח של הבנק המרכזי של אירופה , היא לצמצם את השימוש בכסף מזומן, השווייצרים לא מוכנים לוותר עליו בקלות. כמעט כל הבנקים המרכזיים של מדינות גוש היורו ...

כשהגענו לציריך היינו צריכים ממש להתחיל מאפס בהרבה מובנים. אמנם קיבלנו בתור התחלה דירה לחודשיים וחצי בלבד מהאוניברסיטה שבה עובדת אשת. הבנו שהדירה שבה נגור באמת תהיה במצב מעולה, אבל גם ריקה לחלוטין, כפי שנהוג כאן. אפילו בתי מנורה צריך להתקין. רק המטבח היה מצויד במכשירי חשמל - מקרר, תנור, מדיח כלים, קולט אדים וכיריים. לכל השאר היינו צריכים לדאוג בעצמנו. Kecko  / Flickr כדי למלא את הדירה בכל הרהיטים, המכשירים והמוצרים שמשמשים משפחה ממוצעת, היינו צריכים לקנות ממש הכל. מכיוון ששווייץ לא ידועה כמדינה זולה, עברנו מייד לנתיב שבו מרהטים רבים כאן את בתיהם - שוק יד שנייה. נכון שזה משהו שקיים גם בישראל, אבל ממש לא בממדים שאליהם זה הגיע כאן בשווייץ. יש שני אתרי אינטרנט שהם מעין יד2 של שווייץ: ריקרדו ו טוטי . הראשון עובד בשיטה של מכירה פומבית שבה צריך להגיש הצעה - Bid והוא האתר הפופולרי ביותר במדינה (אף ש כיום רוב המוצרים המוצעים בו הם מיד ראשונה ולא שנייה), ואילו השני הוא פשוט לוח למוצרים מיד שנייה. מקום נוסף שבו השוק הזה פעיל מאוד הוא המרקט של פייסבוק, ואילו האפשרות השלישית למצו...

מחירי המזון בשווייץ גבוהים למדי, ולכן כשיום אחד מצאה אשתי פוד טראק ליד המשרד שמוכר מאפים, כריכים וסלטים במחיר נמוך למדי, היא קנתה שם בשמחה ארוחת צהריים. אחרי שסיימה את הארוחה, היא חזרה למשרד וסיפרה על כך בהתלהבות לחבריה. היא הופתעה כשגילתה שמדובר באוכל שהוכן יום קודם, ונאסף ממסעדות ובתי קפה ברחבי העיר - וזו הסיבה למחיר האטרקטיבי. כשני שלישים מהמזון שמושלך לפח בשווייץ עדיין ראויים למאכל, ובשאר מדינות המערב התמונה אינה שונה בהרבה. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת ETH  שבציריך, כרבע מהזבל שמיוצר בשווייץ הוא מזון, כך שההשפעה של מניעת בזבוז המזון עשויה להיות משמעותית. החיסכון הכספי שניתן להשיג מצמצום השלכת מזון טוב אף הוא משמעותי - כ-600 פרנק לאדם בשנה, לפי המחקר. Nick Stalmarsh חלק מהבעיה נעוץ בכך שעל מוצרי מזון יש בדרך כלל סימון של תאריך עם הכיתוב "עדיף להשתמש לפני". ואולם לא מדובר בתאריך אחרון לשימוש, שאחריו המוצר כבר מקולקל. רוב האנשים זורקים את המוצר לפח אחרי שמגיע התאריך הזה. כדי להיאבק בתופעה, קמה באחרונה בשווייץ יוזמה להוסיף את הכיתוב "בדרך כלל ניתן להשתמש גם...

שוקולד נחשב מאכל ממכר, שמתקשר אצל רובנו עם תשוקות ונחמה. אבל הוא גם מזוהה עם שתי מדינות באירופה: בלגיה ושווייץ. כשהגענו לכאן היה קשה לפספס את המבחר והכמויות שיש בכל סופרמרקט, של שוקולד ומוצרים המכילים אותו. מריר, חלב, לבן, עם אגוזים, שקדים או פירות יער, במילוי מוס, קרם אגוזים או ליקר. יש כאן מבחר מטורף של שוקולדים, ובאיכות גבוהה ביותר. Kristina D.C Hoeppner ישנן גם שתי חברות שמייצרות ומוכרות שוקולד בחנויות רבות עם המון סניפים - לדרבך ושפרונגלי - שקשה לפספס בשיטוט במרכז העיר. אליהן מצטרפות גם חברות נוספות כמו לינדט וטוישר עם חנויות, ולא דיברנו בכלל על הטובלרון - סמל שווייצרי בפני עצמו.  לא פלא שהשווייצרים הם הצרכנים השניים הגדולים ביותר בעולם של שוקולד - 10.3 ק"ג בשנה לאדם בממוצע ב-2018 , שהם ירידה קלה לעומת 10.5 ק"ג ב-2017. בסך הכל אכלו השווייצרים בשנה שעברה 87 אלף טונות של שוקולד. נתון השיא בתחום נרשם ב-2008, אז אכלו השווייצרים 12.4 ק"ג שוקולד בממוצע לאדם. אבל אל דאגה, השווייצרים עוסקים בספורט באופן יומיומי, כך שזה לא משפיע להם יותר מדי על הגזרה. הג...

שווייץ היא מדינה יקרה. זה לא חדש. ציריך וז'נבה מככבות בקביעות בדירוגי הערים היקרות בעולם, וגם שאר חלקי המדינה לא ממש מציעים מחירים אטרקטיביים למוצרים השונים. אבל למה בעצם זה ככה, והאם הכל כאן יקר יותר? כשהגענו לכאן כמובן שידענו רק שהכל יקר, אבל למדנו לאט לאט איפה לקנות כל דבר, ושלמרבה הפלא (או שלא) יש כאן לא מעט דברים שזולים יותר מבישראל. חלק מהמפתח להבנת המצב נמצא בשכר הממוצע בשווייץ שהוא הגבוה בעולם,  לפי מחקר מ-2017 של הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה  במדינה. למרות המחירים הגבוהים, ההכנסה הפנויה הממוצעת שנותרת אחרי ההוצאות הקבועות  היא מהגבוהות באירופה , ומכאן נגזרת גם רמת החיים הגבוהה שקיימת בשווייץ. השכר הגבוה הוא גם זה שמאפשר למשפחות רבות כאן להסתפק בבן זוג אחד שעובד במשרה מלאה, ואילו השני עובד במשרה חלקית או לא עובד כלל (נחשו מי מבין השניים עושה זאת ברוב המקרים) - ועדיין לסגור את החודש. יד שנייה כמו יד ראשונה אחד הפתרונות הנפוצים ביותר למחירים הגבוהים הוא רכישת מוצרים מיד שנייה. מדובר באפשרות נפוצה מאוד כאן, ורבים (כמובנו למשל) מרהטים את בתיהם כך, מוצאים בגדים, ...

בישראל נרשם זינוק של 80% במספר הנוסעים ברכבת ב-2017-2010 , מסילות חדשות הונחו ויש תוכניות לעוד, אבל שווייץ לוקחת אותה בכיס הקטן עם ביקוש שרק גובר כל הזמן. אפילו בתוך ציריך עצמה אנחנו משתמשים לא מעט ברכבת, בלי להכליל כמובן את הרכבת הקלה - הטראם. באחרונה אישר הפרלמנט השווייצרי תקציב של כ-13 מיליארד פרנק להגדלת רשת המסילות ומספר הרכבות עד 2035, בעקבות העלייה המתמדת בביקוש. אחת הדרכים לממן זאת היא כצפוי העלאת תעריפי הנסיעה, שממילא אינם נמוכים, אבל כנראה שהשווייצרים ימשיכו להשתמש באמצעי התחבורה הזה בכל מקרה. הביקוש לכרטיסים שנתיים המאפשרים נסיעה חופשית ברכבות נמצא בשיא . 500 אלף כרטיסים כאלה, המכונים כאן GA, נמצאים כיום בשימוש, וזה אומר שאחד מכל 17 שווייצרים מחזיק כזה כרטיס. Von Kabelleger / David Gubler (http://www.bahnbilder.ch) - Eigenes Werk: http://bahnbilder.ch/picture/7847, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=14816326 בשווייץ יש את אחת מרשתות הרכבות הגדולות והרחבות ביותר באירופה, עם מסילות באורך כולל של 5,100 ק"מ. בנוסף, לפי נתונים של חברות ...