קורונה נוסח שווייץ
נדמה שמה שלא נעשה ולאן שלא נפנה, הקורונה שולטת כרגע בחיינו מכל הבחינות, כמעט לא משנה איפה בעולם אנחנו נמצאים. היא משבשת את החיים בכל ההיבטים: עבודה, משפחה, בריאות, פנאי ועוד ועוד. אנחנו חושבים פעמיים לפני שיוצאים מהבית, מחשבים מסלול ומצטיידים באמצעי הגנה - כפפות, מסכות ואלכוג'ל. גם כאן בשווייץ, כמו בכל העולם, החיים השתנו לחלוטין. אנחנו כמעט לא יוצאים מהבית, ועסוקים לא מעט במציאת דרכים להעסיק את הילדות בלי להשתגע. אבל בזה אנחנו לא שונים בהרבה ממה שקורה בישראל.
Image by Pete Linforth from Pixabay
Image by Pete Linforth from Pixabay
מה שכן שונה הוא העובדה שכאן החיים לא לגמרי נעצרו. כל יום אני רואה בהשתאות איך בסביבות שבע בבוקר עדיין יש שיירה של מכוניות שנכנסות לציריך ברחוב הראשי שליד הבית שלנו, שהוא אחת הכניסות הצפוניות לעיר. אמנם התנועה דלילה יותר, אבל זה רחוק מאוד מההסתגרות בבתים שיש בישראל. מלבד זאת, יש גם תנועה של הולכי רגל ברחוב. שוב, לא מדובר בתנועה בהיקף שהיה לפני הקורונה, אבל עדיין לא מעט ביחס למה שהיינו מצפים בהתחשב במצב.
אנחנו עדיין יכולים להסתובב מחוץ לבית, ואפילו לטייל בטבע שנמצא במרחק הליכה קצרה מהבית, אבל ויתרנו על נסיעות למקומות מרוחקים יותר (שחלקם סגורים ממילא). לפני כמה ימים טיילנו לאגם שקרוב לבית שלנו, שיש בו חוף רחצה, והברווזים שרגילים לנשנש לחם שמשליכים להם אנשים למי האגם, נאלצו להרחיק לשם כך אל מעבר לגדרות והשערים הנעולים.
הסיבה המרכזית להתנהגות של השווייצרים היא כנראה העובדה שהממשלה פה בחרה שלא לחייב את התושבים להישאר בבית, אלא השאירה זאת בגדר המלצה בלבד, ומיקדה אותה כלפי אוכלוסיות בסיכון - אנשים מבוגרים וחולים כרוניים. ישנו איסור על התכנסות של חמישה אנשים ומעלה, אבל לא בטוח עד כמה יש אכיפה של זה.
שר הפנים השווייצרי, אלן ברסה, אמר ב-20 למרץ שהחלטה שלא להטיל עוצר היא "לפי הרוח השווייצרית. הממשלה לא רוצה להטיל מגבלות ואיסורים שהאנשים לא מסוגלים להבין". הוא דיבר גם על האחריות האישית שיש לכל התושבים בשווייץ לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים.
השווייצרים, בגדול, ממושמעים יותר מהישראלים, אבל נראה לי שבמקרה הזה הפעולות שננקטו בישראל היו חייבים להיות מיושמות גם כאן. הסיבה המרכזית לכך שאין איסור של ממש לצאת מהבית היא שהממשלה סבורה שיש בכך פגיעה קשה מדי בחיים של התושבים. כן כן, שמעתם נכון. זו מדינה שמספר התושבים בה די דומה לזה של ישראל, ולכן קל הרבה יותר להשוות ביניהן. מספר החולים ומספר המתים מהקורונה בשווייץ גבוהים פי כמה וכמה מבישראל.
יש כאן לא מעט טענות כלפי הממשלה הפדרלית, וגם כלפי חלק מהממשלות של הקנטונים. בין השאר, סביב סגירת הגבול עם איטליה. קנטון טיצ'ינו, שגובל בצפון איטליה, סובל באופן הקשה ביותר מהמגפה, בעיקר עקב התנועה המסיבית של אנשים שגרים בצפון איטליה באופן יומיומי לטיצ'ינו, מכיוון שהם עובדים שם. יש גם לא מעט אנשים שעובדים במקצועות רפואיים שעושים את המסלול הזה.
זה נכון שקשה מאוד לסגור הרמטית את הגבולות בין מדינות כאן באירופה - אין פה גדרות, ואפילו בקושי ביקורת גבולות של ממש. אבל כשהיה ברור שיש סכנה לחדירה לא מבוקרת של חולים לשווייץ - ובייחוד לטיצ'ינו - מאיטליה, לא ננקטה שום פעולה לנסות לפחות לווסת יותר, או לבדוק אתת הנכנסים. זה קרה רק בשלב מאוחר יותר, ב-25 במרץ, כשהגבולות של כל שכונותיה של שווייץ החלו להיסגר גם כן לתנועה חופשית.
סקר שפורסם באחרונה לגבי שביעות הרצון של תושבי שווייץ מהתנהלות השלטונות סביב הקורונה, מעלה תמונה מורכבת ומעניינת. דווקא הצעירים, שנמצאים בסיכון נמוך יותר, וגם תושבי הקנטונים הצרפתיים, סבורים שיש להטיל הגבלות חמורות יותר. בנוסף, ישנה חלוקה די ברורה בין הקנטונים הגרמניים מצד אחד, לקנטונים הצרפתיים והאיטלקיים מנגד. בעוד שבקנטונים הגרמניים יש הרבה פחות חוסר שביעות רצון, בקנטונים הצרפתיים והאיטלקיים יש הרבה יותר טענות לגבי תפקוד הממשלה.
באופו ספציפי יותר, בטיצ'ינו סבורים 70% מהתושבים שהממשלה לא עשתה מספיק כדי להיאבק בהתפרצות הקורונה, לעומת 56% אינם לא מרוצים מתפקוד הממשלה בקנטונים הגרמניים. כשבודקים את חתך הגילים, עולה שרק 25% מהתושבים בשווייץ שהם בני 65 ומעלה מיישמים במלואן את ההנחיות של הממשלה - נתון די מטורף, גם אם היה שינוי מגמה כלשהו מאז שנערך הסקר. עוד עולה מהסקר כי בני 15 עד 44 פסימיים יותר לגבי היכולות של בתי החולים כאן להתמודד עם העומס כתוצאה מהקורונה (וזה עוד בלי שהם שמעו על בתי חולים שבשגרה סובלים מעומס של יותר מ-100%).
מצד אחד התמונה שמצטיירת מהסקר מדאיגה מאוד, אבל מנגד זה מסתדר עם הנימוק של ממשלת שווייץ לכך שלא הוטלו עוצר או סגר, אלא ניתנה רק המלצה להישאר בבית. זו אולי תפיסה של האוכלוסייה השווייצרית המבוגרת, או לפחות המבוססת יותר, אבל לצעירים יותר ולרבים מהתושבים הלא-שווייצרים (אנחנו למשל) שמשווים לעתים קרובות את המתרחש כאן למדינות המוצא שלהם, זה נראה תמוה ביותר, וגם זה בלשון המעטה.
השווייצרים גם מסתמכים מאוד על האחריות האישית, כפי שאמר שר הפנים ברסה, אבל גם כאן יש הבדל גדול בתפיסה בין הקנטונים - השווייצרים הגרמנים סבורים שהאחריות האישית היא שתוביל לאחריות כללית חברתית, ואילו בקנטונים הצרפתיים והאיטלקיים מצפים שהדבר יגיע בדרך הפוכה - מהשלטונות - ויזלוג למטה עד שיגיע לרמה האישית.
לא בטוח מה נכון יותר, אבל בשורה התחתונה נדמה שלפחות במאבק בקורונה, ישראל פעלה בצורה טובה יותר. ייתכן שזה קשור לעתודות שאין למערכת הרפואית שלה לעומת מערכת הבריאות פה בשווייץ, וייתכן שיש סיבות נוספות שלאו דווקא קשורות ישירות לקורונה, אבל ההבדל בתוצאות בולט מאוד בנתונים היבשים. אנחנו אימצנו את המודל הישראלי, למרות שכן יצאנו, ועדיין יוצאים, לטיולים בסביבה הקרובה - מעבר ל-100 מטר המותרים בישראל. נראה שהשווייצרים לא ממהרים לוותר על אורח החיים שלהם גם בימי הקורונה - אפילו לאור נתוני התחלואה הגבוהים כאן.
אנחנו עדיין יכולים להסתובב מחוץ לבית, ואפילו לטייל בטבע שנמצא במרחק הליכה קצרה מהבית, אבל ויתרנו על נסיעות למקומות מרוחקים יותר (שחלקם סגורים ממילא). לפני כמה ימים טיילנו לאגם שקרוב לבית שלנו, שיש בו חוף רחצה, והברווזים שרגילים לנשנש לחם שמשליכים להם אנשים למי האגם, נאלצו להרחיק לשם כך אל מעבר לגדרות והשערים הנעולים.
הסיבה המרכזית להתנהגות של השווייצרים היא כנראה העובדה שהממשלה פה בחרה שלא לחייב את התושבים להישאר בבית, אלא השאירה זאת בגדר המלצה בלבד, ומיקדה אותה כלפי אוכלוסיות בסיכון - אנשים מבוגרים וחולים כרוניים. ישנו איסור על התכנסות של חמישה אנשים ומעלה, אבל לא בטוח עד כמה יש אכיפה של זה.
שר הפנים השווייצרי, אלן ברסה, אמר ב-20 למרץ שהחלטה שלא להטיל עוצר היא "לפי הרוח השווייצרית. הממשלה לא רוצה להטיל מגבלות ואיסורים שהאנשים לא מסוגלים להבין". הוא דיבר גם על האחריות האישית שיש לכל התושבים בשווייץ לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים.
השווייצרים, בגדול, ממושמעים יותר מהישראלים, אבל נראה לי שבמקרה הזה הפעולות שננקטו בישראל היו חייבים להיות מיושמות גם כאן. הסיבה המרכזית לכך שאין איסור של ממש לצאת מהבית היא שהממשלה סבורה שיש בכך פגיעה קשה מדי בחיים של התושבים. כן כן, שמעתם נכון. זו מדינה שמספר התושבים בה די דומה לזה של ישראל, ולכן קל הרבה יותר להשוות ביניהן. מספר החולים ומספר המתים מהקורונה בשווייץ גבוהים פי כמה וכמה מבישראל.
יש כאן לא מעט טענות כלפי הממשלה הפדרלית, וגם כלפי חלק מהממשלות של הקנטונים. בין השאר, סביב סגירת הגבול עם איטליה. קנטון טיצ'ינו, שגובל בצפון איטליה, סובל באופן הקשה ביותר מהמגפה, בעיקר עקב התנועה המסיבית של אנשים שגרים בצפון איטליה באופן יומיומי לטיצ'ינו, מכיוון שהם עובדים שם. יש גם לא מעט אנשים שעובדים במקצועות רפואיים שעושים את המסלול הזה.
זה נכון שקשה מאוד לסגור הרמטית את הגבולות בין מדינות כאן באירופה - אין פה גדרות, ואפילו בקושי ביקורת גבולות של ממש. אבל כשהיה ברור שיש סכנה לחדירה לא מבוקרת של חולים לשווייץ - ובייחוד לטיצ'ינו - מאיטליה, לא ננקטה שום פעולה לנסות לפחות לווסת יותר, או לבדוק אתת הנכנסים. זה קרה רק בשלב מאוחר יותר, ב-25 במרץ, כשהגבולות של כל שכונותיה של שווייץ החלו להיסגר גם כן לתנועה חופשית.
סקר שפורסם באחרונה לגבי שביעות הרצון של תושבי שווייץ מהתנהלות השלטונות סביב הקורונה, מעלה תמונה מורכבת ומעניינת. דווקא הצעירים, שנמצאים בסיכון נמוך יותר, וגם תושבי הקנטונים הצרפתיים, סבורים שיש להטיל הגבלות חמורות יותר. בנוסף, ישנה חלוקה די ברורה בין הקנטונים הגרמניים מצד אחד, לקנטונים הצרפתיים והאיטלקיים מנגד. בעוד שבקנטונים הגרמניים יש הרבה פחות חוסר שביעות רצון, בקנטונים הצרפתיים והאיטלקיים יש הרבה יותר טענות לגבי תפקוד הממשלה.
באופו ספציפי יותר, בטיצ'ינו סבורים 70% מהתושבים שהממשלה לא עשתה מספיק כדי להיאבק בהתפרצות הקורונה, לעומת 56% אינם לא מרוצים מתפקוד הממשלה בקנטונים הגרמניים. כשבודקים את חתך הגילים, עולה שרק 25% מהתושבים בשווייץ שהם בני 65 ומעלה מיישמים במלואן את ההנחיות של הממשלה - נתון די מטורף, גם אם היה שינוי מגמה כלשהו מאז שנערך הסקר. עוד עולה מהסקר כי בני 15 עד 44 פסימיים יותר לגבי היכולות של בתי החולים כאן להתמודד עם העומס כתוצאה מהקורונה (וזה עוד בלי שהם שמעו על בתי חולים שבשגרה סובלים מעומס של יותר מ-100%).
מצד אחד התמונה שמצטיירת מהסקר מדאיגה מאוד, אבל מנגד זה מסתדר עם הנימוק של ממשלת שווייץ לכך שלא הוטלו עוצר או סגר, אלא ניתנה רק המלצה להישאר בבית. זו אולי תפיסה של האוכלוסייה השווייצרית המבוגרת, או לפחות המבוססת יותר, אבל לצעירים יותר ולרבים מהתושבים הלא-שווייצרים (אנחנו למשל) שמשווים לעתים קרובות את המתרחש כאן למדינות המוצא שלהם, זה נראה תמוה ביותר, וגם זה בלשון המעטה.
השווייצרים גם מסתמכים מאוד על האחריות האישית, כפי שאמר שר הפנים ברסה, אבל גם כאן יש הבדל גדול בתפיסה בין הקנטונים - השווייצרים הגרמנים סבורים שהאחריות האישית היא שתוביל לאחריות כללית חברתית, ואילו בקנטונים הצרפתיים והאיטלקיים מצפים שהדבר יגיע בדרך הפוכה - מהשלטונות - ויזלוג למטה עד שיגיע לרמה האישית.
לא בטוח מה נכון יותר, אבל בשורה התחתונה נדמה שלפחות במאבק בקורונה, ישראל פעלה בצורה טובה יותר. ייתכן שזה קשור לעתודות שאין למערכת הרפואית שלה לעומת מערכת הבריאות פה בשווייץ, וייתכן שיש סיבות נוספות שלאו דווקא קשורות ישירות לקורונה, אבל ההבדל בתוצאות בולט מאוד בנתונים היבשים. אנחנו אימצנו את המודל הישראלי, למרות שכן יצאנו, ועדיין יוצאים, לטיולים בסביבה הקרובה - מעבר ל-100 מטר המותרים בישראל. נראה שהשווייצרים לא ממהרים לוותר על אורח החיים שלהם גם בימי הקורונה - אפילו לאור נתוני התחלואה הגבוהים כאן.



Comments
Post a Comment