לא רק - אבל גם שוקולד
שוקולד נחשב מאכל ממכר, שמתקשר אצל רובנו עם תשוקות ונחמה. אבל הוא גם מזוהה עם שתי מדינות באירופה: בלגיה ושווייץ. כשהגענו לכאן היה קשה לפספס את המבחר והכמויות שיש בכל סופרמרקט, של שוקולד ומוצרים המכילים אותו. מריר, חלב, לבן, עם אגוזים, שקדים או פירות יער, במילוי מוס, קרם אגוזים או ליקר. יש כאן מבחר מטורף של שוקולדים, ובאיכות גבוהה ביותר.
ישנן גם שתי חברות שמייצרות ומוכרות שוקולד בחנויות רבות עם המון סניפים - לדרבך ושפרונגלי - שקשה לפספס בשיטוט במרכז העיר. אליהן מצטרפות גם חברות נוספות כמו לינדט וטוישר עם חנויות, ולא דיברנו בכלל על הטובלרון - סמל שווייצרי בפני עצמו.
לא פלא שהשווייצרים הם הצרכנים השניים הגדולים ביותר בעולם של שוקולד - 10.3 ק"ג בשנה לאדם בממוצע ב-2018, שהם ירידה קלה לעומת 10.5 ק"ג ב-2017. בסך הכל אכלו השווייצרים בשנה שעברה 87 אלף טונות של שוקולד. נתון השיא בתחום נרשם ב-2008, אז אכלו השווייצרים 12.4 ק"ג שוקולד בממוצע לאדם. אבל אל דאגה, השווייצרים עוסקים בספורט באופן יומיומי, כך שזה לא משפיע להם יותר מדי על הגזרה.
הגרמנים הם המכורים הגדולים ביותר בעולם למאכל המתוק, עם 11.1 ק"ג לאדם בממוצע ב-2017. במקום השלישי נמצאת אסטוניה (8.8 ק"ג), ואחריה בריטניה (8.1 ק"ג) ופינלנד (7.4 ק"ג). ישראל לא נמצאת בין 14 המדינות שמובילות את צריכת השוקולד.
By Maksym Kozlenko - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=46835135
הפופולריות של השוקולד בשווייץ גרמה לתהות לגבי המקור לכך. הרי שני המרכיבים המרכזיים בו - קקאו וסוכר - לא גדלים כאן. למה בעצם השוקולד השווייצרי נהפך לידוע ופופולרי כל כך? ייתכן שחלק מהתשובה נמצא בעובדה שבשווייץ הוקם המפעל הראשון בעולם עם מכונות לייצור שוקולד ב-1819, בידי פרנסואה-לואיס קיילר. סיבה אפשרית נוספת היא העובדה ששווייץ היא המקום שבו לראשונה שילבו בהצלחה חלב בשוקולד. ב-1875 היה זה יצרן הממתקים דניאל פטר שנעזר באבקת החלב שפיתח הנרי נסטלה, שכנו וחברו מהעיר וויויי שבקנטון ואוד, ועשה זאת אחרי כמה וכמה ניסיונות.
המצאה נוספת שסייעה כנראה בפיתוח המותג של השוקולד השווייצרי, והפיכתו לפופולרי, היתה זו של רודולף לינדט מ-1879. הוא פיתח טכניקה לערבול של השוקולד בצורה כזו שתיצור מרקם וטעם אחידים וקרמיים. כך בעצם קיבלנו את השוקולד שנמס בפה במרקם רך. זה נהפך לסטנדרט עבור כל יצרני השוקולד השווייצריים.
השוקולד הלבן הוא גם המצאה שווייצרית, של חברת נסטלה, שפיתחה אותו בשנות ה-30 של המאה שעברה. לפני כשנתיים היתה זו יצרנית שוקולד שווייצרית-בלגית בשם בארי קליבו שחשפה שוקולד מסוג חדש שפיתחה, בשם שוקולד רובי. הטעם שלו פירותי וחמצמץ, ושמו ניתן לו בשל הצבע הוורדרד שלו (ללא צבעי מאכל). הראשונה לייצר אותו לציבור הרחב היתה נסטלה, שהשיקה את הקיטקט רובי בתחילת 2018. גם כיום השווייצרים מנסים למצוא את הפיתוח הבא בתחום השוקולד. פרופ' אריך וינדהב מאוניברסיטת ETH בציריך, שנחשבת אחת הטובות באירופה, מוביל קבוצת מחקר בנושא.
By Zacharie Grossen - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=72498465
תעשיית השוקולד השווייצרית מעסיקה, נכון לשנה שעברה, 4,665 עובדים. הם מייצרים 190 אלף טונות של שוקולד, ואחראים למחזור מכירות של 1.7 מיליארד פרנק. המכירות בשווייץ מהוות של 27% בלבד, אך אחראיות ל-43% מההכנסות. במקביל, נרשם זינוק של 41% בצריכה של שוקולד מיובא לשווייץ - ללא ספק פגיעה באחת הגאוות הלאומיות הכי גדולות כאן.
לא ברור אם הסיבה המרכזית לכך היא המחירים הגבוהים בשווייץ, או הבחירה של השווייצרים לרכוש שוקולדים יוקרתיים יותר. בנוסף, מעבר לגבול - למשל בצרפת - ניתן לקנות את השוקולד השווייצרי שמיוצר כאן במחירים נמוכים יותר. כן כן, בדיוק כמו שקורה לא אחת עם מוצרים ישראליים שנמכרים במדינות אחרות.
כשחושבים על שווייץ, שוקולד הוא אחד הדברים שקופצים מיד לראש, ביחד עם גבינות, שעונים ואולרים. אבל אף אחד מהם אינו ענף היצוא המרכזי של המדינה ממרכז אירופה. במקום הראשון נמצאות אבני חן ומתכות יקרות, עם 26.2% מהיצוא, בהיקף של 81.5 מיליארד דולר, נכון ל-2018. אחריהם נמצאים מוצרים רפואיים (24.2%) מכונות ומחשבים (8%) ושעונים (7%). למעשה, השוקולד לא נמצא בכלל בעשירייה הראשונה.
השוקולד השווייצרי נהפך לסמל יוקרתי גם הודות לעובדה שהשווייצרים, כמו בכל תחום, עושים זאת בצורה הכי טובה שאפשר ומשתמשים בחומרי גלם איכותיים. גם אם מוצרים אחרים מיוצאים יותר מכאן, כנראה שיש סיבה טובה לכך שהשוקולד המקומי הוא סמל של שווייץ - הוא מנחם ומפנק אותנו יותר משעון, מחשב או חתיכת גבינה.
Comments
Post a Comment