ילדים יקרים

לפני שעברנו לשווייץ היינו חייבים למצוא גנים לשתי הילדות שלנו. את הגדולה, בת החמש, רשמנו לגן עירייה. את הקטנה, שהיתה צעירה מדי לגן עירייה, רשמנו לגן שנמצא באוניברסיטה. בהתחלה הופתענו כשהתבשרנו על ידי מנהלת הגן של הקטנה שיש לה מקום רק ליום וחצי בשבוע. ואולם מהר מאוד גילינו שלא מדובר בדבר חריג כאן.

עד גיל 4 אין חינוך חובה בשווייץ, וכמעט אף ילד לא הולך כל יום לגן. וגם כשהולכים, עושים זאת לעתים לחצי יום בלבד. מקובל כאן שאחד ההורים לפחות לא עובד במשרה מלאה, ולכן הדבר מתאפשר. בניגוד לתפיסה בישראל, משרה חלקית אין פירושה עבודות נחשבות פחות ו/או שאין אפשרות להתקדם בעבודה. עד כאן הכל נשמע נוח ונחמד מאוד.

Vasile Cotovanu

flickr

מערכת החינוך השווייצרית נחשבת טובה, אבל גם יקרה מאוד - בייחוד בקנטונים דוברי הגרמנית. הבעיה עם מערכת החינוך השווייצרית היא העלות הגבוהה מאוד, כשמדובר על גנים לילדים עד גיל 4, שנקראים כאן בדרך כלל Kita (בניגוד ל-Kindergarten שאליו הולכת הגדולה).

לנו יש סבסוד מסוים שניתן מהעירייה, ונובע מכך שאני ואשתי לא מדברים גרמנית, אבל המחיר המלא גבוה מאוד, ואף עשוי להגיע ל-150 פרנק ליום. המחיר הממוצע בציריך הוא 111 פרנק ליום. אצל הילדה הגדולה יותר, שנמצאת בגן עירייה, אמנם אין עלות לגן עצמו, אבל הצהרון שאליו היא הולכת כמעט כל יום גם לא זול כלל. וגם שם יש לנו סבסוד מסוים מאותה הסיבה.

בכ-40% מהגנים בעיר ציריך קיים סבסוד, לפי דו"ח של העירייה. הגנים האלה צריכים לעמוד בקריטריונים מסוימים כדי להיכלל ברשימה. עד 2018 היתה מכסה מסוימת של מקומות מסובסדים לכל גן כזה, אך כיום אין מכסות, וכל משפחה שעומדת בקריטריונים זכאית לקבל סבסוד.

לפי נתוני מחלקת הרווחה של העירייה, שנכללו בדו"ח, סך התשלומים לכל גני הילדים עד גיל 4 בציריך ב-2018 הגיע ל-285 מיליון פרנק, כשמתוכם 87 מיליון פרנק הגיעו מהסבסוד של העירייה. נתונים מדהימים בהתחשב בכך שמדובר רק בעיר אחת.

ההוצאות על חינוך מגיעות לשליש מההכנסות

מחקר של אוניברסיטת סנט גאלן מ-2013 העלה כי ההוצאות על חינוך הילדים במשפחה ממוצעת בשווייץ עשויות להגיע לכשליש מההכנסות. הסיבה למחירים הגבוהים אינה עלויות תפעול גבוהות. השוואה שביצעה המועצה הפדרלית של שווייץ לגרמניה, צרפת ואוסטריה השכנות העלתה כי מדובר עלויות דומות. ההבדל הוא בכך שהממשל בשווייץ רוצה שההורים יכסו חלק גדול יותר מהעלויות, ואילו במדינות האחרות זה לא כך, וההורים משלמים הרבה פחות.

לפי דו"ח של OECD, נכון ל-2015 העלות הממוצעת בשווייץ של שליחת שני ילדים לגן כל יום כאחוז מכלל ההכנסות של משפחה ממוצעת, מגיעה לכ-70%. המדינה נמצאת במקום הראשון בנתון הזה, לעומת 28% מוצע מדינות OECD, ן-21% ממוצע באיחוד האירופי. הנתון לא כולל סובסידיות שניתנות למשפחות רבות, ופטורים כאלה ואחרים. בישראל, למרות שלרוב אנחנו מרגישים אחרת, המצב אפילו טוב יותר - העלות הממוצעת לשליחת שני ילדים לגן כשיעור מההכנסות של משפחה ממוצעת, מגיעה ל-12%, לפי הדו"ח. בקצה השני של הסקאלה נמצאת אוסטריה, עם 5% בלבד.

ההוצאה הממשלתית הממוצעת לחינוך על כל ילד נמוכה בשווייץ, כך עולה מהשוואה שנעשתה באותו מחקר, בהתאמה של כוח הקנייה. מדובר ב-3,644 דולר בשנה - מקום שלישי מהסוף, כשמתחתיה נמצאות רק איטליה וארה"ב. הממוצע ב-OECD הוא 4,500 דולר בשנה, ואילו במקום הראשון, בפער ניכר, ניצבת נורווגיה עם השקעה של 11,300 מדולר בשנה בכל ילד עד גיל חמש. זה כנראה מה שהכסף ממשאבי טבע שהתגלו במדינה יכול לעשות, כשהוא מופנה למקומות הנכונים.

למרות המחירים ילדים רבים הולכים לגן

ואולם למרות המחירים הגבוהים, חלק לא קטן מההורים בשווייץ בוחרים בכל זאת לשלוח את הילדים לגנים, בהשוואה בינלאומית. לפי דו"ח אחר של OECD, ב-2014 הלכו 38% מהילדים בגילים 2-0 לגן במדינה, לעומת 31.5% ממוצע OECD ו-19.2% באוסטריה. במקום הראשון ניצבת שוב נורווגיה, עם 54.7%. סיבה אפשרית לכך שהורים רבים בכל זאת שולחים את ילדיהם לגנים היא הסובסידיות, כמו אלה שאנחנו מקבלים.

הסובסידיות האלה מגיעות בדרך כלל למשפחות עם הכנסות נמוכות, שבהן לרוב אחד מבני הזוג אינו עובד, מה שיוצר, לטענת פרופ' מוניקה בוטלר מבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת סנט גאלן, מעין פרדוקס. בוטלר הסבירה בראיון מ-2013 לאתר Aargauer Zeitung כי אם אותו הורה ישים את הילד יותר בגן וייצא לעבוד - ההטבות יילקחו ממנו, ואז היציאה לשוק העבודה תקטין את ההכנסה הפנויה שנותרת למשפחה, ותיהפך לאטרקטיבית הרבה פחות.

Kate Lundy
flickr

כיום מנסים בציריך להתמודד עם העלויות הגבוהות. יש כמה הצעות שעלו לסדר היום בממשלת הקנטון, והעיקרית שבהן מדברת על העברת ההטבות ישירות להורים. כיום הגנים מקבלים ישירות את הסבסוד מהעירייה, אחרי שההורים מגישים בקשה בנושא. לפי ההצעה שהוגשה, ההטבות יינתנו בצורה של שוברים להורים. בכך הכוח יעבור אליהם, והגנים ייאלצו להפוך לאטרקטיביים יותר עבור ההורים כדי למשוך אותם. מודל דומה לזה קיים כיום בקנטון ז'נבה.

השינוי מתקרב הודות לתוצאות הבחירות

ואולם בעיריית ציריך מתנגדים לשינוי המוצע על ידי ממשלת הקנטון. לדברי חבר מועצת העיר רפאל גולטה לאתר "לימטלר צייטונג", "אנחנו מעבירים כל שנה כ-80 מיליון פרנק לסבסוד תשלומים לגנים. אם אנחנו משקיעים כל כך הרבה כסף בכך, אנחנו רוצים להחליט גם על המודל שבו זה ייעשה". ייתכן שבקרוב השינוי יקרה בכל זאת, בעקבות תוצאות הבחירות שנערכו במדינה לפני כמה ימים, והגדילו את כוחן של המפלגות התומכות בין היתר בשינוי השיטה.

לכל מי שדאג, היום וחצי שניתנו לנו בהתחלה גדלו בינתים לשלושה ימים וחצי בשבוע כיום. הבת הקטנה יכולה ליהנות מחברת ילדים בני גילה הרבה יותר, וביחס מטפלות לילדים טוב בהרבה מישראל (3-2 אנשי צוות על כל 8-7 ילדים). האיכות של מערכת החינוך כאן גבוהה מאוד, אבל לא בטוח בכלל שהיא מצדיקה את המחירים הגבוהים.